1 ' בשירות הוד מלכו תו' : אליטות מקומיות ו' השלום האשורי' בנגב בסוף תקופת הברזל יפעת טהרני ההתפשטות האשורית מערבה ש החלה במאה התשיעית לפנה" ס, התעצמה בעקבות כיבושי תגלת- פלאסר השל ישי מלך אשור( 725-745 לפנה" ס.) מלכי אשור התקדמו באמצעות כיבוש וסיפוח של טריטוריות וע ל ידי שעבוד של ממלכות קטנות באזור הלבנט. בעקבות הכיבושים האשוריים החלה תקופה של יציבות פוליטית ושגשוג כלכלי הידועה במחקר כ' שלום האשורי' ( תדמור1975 ) . מחקרים ארכיאולוגיים והיסטוריים ש הופיעו בעשורים האחרונים התמקדו ב שאלת האסטרטגיות המגוונות שהיו בשימוש האימ פריה האשורית בני הול הטריטוריות המשועבדות לה ו ב אופן שבו משתקפות אסטרטגיות א לה במציאות הארכיאולוגית. כך למשל עבודותיהם של סינופולי( 1994 ) ופרקר( 2001 ; 2002 ; 2003 ) אודות הספר הצפוני והספר המערבי של האימפריה האשורית. מסתבר כי הכיבוש האשורי פתח בפני תושבי האזו רים הכבושים אפשרויות כלכליות חדשות. הצטמצמות הקונפליקטים בין יהודה לשכ נותיה, ששועבדו כולן לאשור, האיצה את התפתחותם של קשרי סחר ב ינלאומיים ארוכי- טווח ואת הופעתן של מערכות יישוב באזורי ספר דוגמת הנגב. לקראת סוף תקופת הברזל היה הנגב לחלק ממערכת סחר גדולה בשית וף עם דרום- ערב, אדום ומישור החוף. אולם בעוד שארכיאולוגים והיסטוריונים רבים הדגישו את חשיבותו הכלכלית לאימפריה האשורית של הסחר הדרום- ערבי( תדמור1966 : 90-89 ; אוצן1979 : 256-255 ; אפעל1982 : 94-93 ; אדנס ובודן 1989 ; נאמן תשמ" ז: 11-8 ; 1995 : 113 ; פינקלשטיין1995 : 149-146 ; פרפולה2003 : 104-103 ; ג’ סמין 2006 ) הרי שרק דיון מצומצם הוקדש ל שאלת ה אסטר טגיה שבה נקטו האשורים בדרום מערב האימפריה ו לאופי האינטראקציה בין השלטונות האשוריים לבין או כלוסיית הספר באזור זה( ראו לדוגמא את עבודתו של נאמן1979 אודות נחל מצרים) . מחקר זה מבקש לבחון את העדות הארכיאולוגית מאתרי ה נגב בסוף תקופת הברזל באמצעות סק י ר ה היסטורית וארכיאולוגית ארוכת טווח של אסטרטגיות אימפריאל יות לשליטה באזורי ספר ולהציע מסגרת סוציו- פוליטי ת לאסטרטגיה המדינית שנקטו האשורים באזור. אך עוד קודם יוצגו מאפייני המערכת היישו בי ת בבקעת באר- שבע ותוגדר מסגרת כרונולוגית לדיון. בקעת באר- שבע בסוף תקופת הברזל ממצאי סקרים וחפירות שנערכו בבקעת באר- שבע מצביעים על פריחה חסרת תקדי ם בהיקף ובגודל היישוב לראשונה לקראת סוף תקופת הברזל( מפה מס' 1 ) . בהתבסס על נתוני סקרים נראה כי מבין כ חמישים אתרים שהתקיימו באזור בסוף תקופת הברזל, עשרה הם אתרים שניתן להגדירם כגדולים: ארבעה אתרים מרכזיים( תל עירא, מלחתה, ערוער וביר א- סבע– היישוב הממוקם מתחת לעיר באר- שבע המודרנית 1 ) , חמש מצודות( חורבת רדום, חורבת עוזה, תל ערד, חורבת ענים וחורבת טוב) ועיר 1 חפירות הצלה שנערכו בסמוך לשוק הבדואי בבאר שבע הניבו כמות ניכרת של ממצאים מסוף תקופת הברזל( גופנא וישראלי1973 ; פביאן ורבין תשנ" ה: 91 ; פניץ- כהן2005 .) אלט כי באר שבע המפורסמת נתונים אלה תומכים בדעת, זו